מה יש לטלפון לחפש בעננים?

מה יש לטלפון לחפש בעננים?

אבל נדמה שאת ההמצאות הבסיסיות, הפונדמנטליסטיות, כבר המציאו מזמן.

אולי כדי לגוון, ואולי זה טבעו של האדם, אנחנו פשוט לא מפסיקים לנסות ולחדש. גם אם נדמה שכל הגלגלים כבר הומצאו, מזמן לזמן אנחנו נחשפים לגאונות-עילית, המצאות או טכנולוגיות, שכבר במבט ראשון מבינים שהן כאן כדי להישאר. אנחנו סופקים כפיים, פולטים אנחה ותוהים “איך לא חשבו על זה קודם”. כך היה עם הנורה החשמלית הראשונה, קופסת הפח שלבסוף התרוממה באויר והיום אנחנו טסים בה, או הדיסק (המיניאטורי) און-קי.

כל ההמצאות הגדולות התחילו כנראה בחדר קטנטן, עם מעט מאוד רוח גבית אבל עם טונות של תשוקה ואמונה. המצאת הטלפון לפני כ 130 שנים, מסמלת במובנים רבים את תחילת עידן הנאורות שאנו נמצאים היום בשיאו, לפחות במובן אבולוציוני. הטכנולוגיה הפשוטה עליה התבססו מכשירי הטלפוניה הראשונים חוללה מהפכה באופן בו בני אדם מתקשרים אחד עם השני – הומצאה פה שפה חדשה: תקשורת מיידית ללא השהיות, תקשורת להמונים אם תרצו.

לא עוד מברקים ומכתבים, לא עוד שקילת מילים או ספירת אותיות, לא עוד דחיית סיפוקים. חייבים להגיד משהו למישהו? תקתקו את המספר והצמידו את המכשיר לאוזן. מים רבים זרמו בנהרות ובאגמים שהפרידו בין אלכסנדר גרהם בל לשותפו טום ווטסון מאז 1915, כשהאחד הרים את השפופרת בחוף המערבי של ארה”ב, וקרא דרך האפרכסת לידידו שבחוף המזרחי : “Watson, come here, I need you”. קול תשואות הקהל בהשקת קו הטלפון המרוחק ביותר ביבשת ארה”ב בזמנו, המשיך להדהר עוד דורות רבים.

אין – ולא יהיה תחליף לקול האנושי, החם. הפשוט. הישיר. גם במציאות מרובת-ערוצי-מדיה, הטלפון נועד להישאר פה, וטוב שכך.

האנושות מצאה מאז דרכים רבות שהפכו את כדור הארץ לכפר גלובלי. כחמישים שנים לאחר מכן, כשהומצא גם המחשב השולחני הראשון (מחיאות כפיים ל-Apple), נשטפנו בגל נוסף של חדשנות וטלקומוניקציה. הטלפונים הפכו אלחוטיים, ואז סלולאריים וניידים, האינטרנט נכנס לחיינו בתחילת שנות התשעים, וממש באותו הזמן למדנו גם לסמס. זוכרים איך פעם היתה הפרדה בין טלפונים “רגילים” וטלפונים “חכמים”? והיום, כבר אין טלפונים טפשים, לכולנו יש “סמארט-פון”. אז נכון, היום כולנו חכמים, כולנו מלומדים וכולנו מבינים את הפרנציפ. אין ספק שעברנו כברת דרך, אבל דבר אחד היה ונשאר בסיסי:

אין – ולא יהיה תחליף לקול האנושי, החם. הפשוט. הישיר. גם במציאות מרובת-ערוצי-מדיה, הטלפון נועד להישאר פה, וטוב שכך.

כל האמצעים לא יוכלו להחליף את התקשורת האנושית בין שני אנשים, באופן הארצי ביותר. קול אל קול, לב אל לב. אין פירוש הדבר שטכנולוגיית הטלקום נשארה כשהייתה – נהפוך הוא! ועל זה רצינו לדבר.

הטלפון גאון, אבל גם לטכנולוגיה לא חסר

מבחינה טכנולוגית, בכל מה שקשור לשאלה “איך עובר הקול בין שתי נקודות מרוחקות”, מה שהיה במאה הקודמת נשאר עד לא מזמן, נכון גם בימינו אנו. כבלי נחושת או סיבים אופטיים שתפקידם לתרגם אותות חשמליים לדיבור קולי, נחפרו והונחו באדמה, נחצבו במדרכות ובכבישים או נטמנו בעומק הים. המטמורפוזה נוצרה כשחיברנו את המחשבים הביתיים לרשת האינטרנט, ובמקום להישאר טקסטואלים ונבונים כמו שהם, הם פיתחו יכולת מופלאה לדבר אחד עם השני.

זוכרים את ICQ ומסנג’ר? תוכנות המסרים המיידיים הראשונות שהיו חלוצות בתקופה ההיא, עברו טרנספורמציה לאפליקציות עכשוויות יותר כמו סקייפ או וייבר, כולן מבוססות על אותו עקרון: מחשב + חיבור לאינטרנט = שיחה קולית.
במקום חיבור אנלוגי (“חוטי”), האותות החשמליים מתורגמים כעת לדיבור קולי על גבי רשת האינטרנט, באמצעות פרוטוקול VoIP, אותה טכנולוגיה שמשמשת כיום יישומים כמו Google Talk, ooVoo ואפילו WhatsApp.

בפשטות, רשת האינטרנט החליפה את רשת הכבלים, מה שאומר שזה בהכרח זול יותר ומהיר יותר, כי לא מעורבת בכל העניין חומרה יקרה שצריך להתקין ולתחזק.

אז מה יש לטלפון לחפש בעננים?

נראה שמהפכת ה Cloud שתופסת תאוצה בשנים האחרונות, מקפידה לשמור על עירפול ואמורפיות. מה יש? קצת מיסתורין לא הרג עוד אף אחד. לצערנו, זה מייחס למהפכה המיסתורית הזו חזות קצת, אהמ… איך לומר, עילאית ומתנשאת. כולם מסביב מדברים גבוהות-גבוהות על העננים שלהם, עושים השוואות של מי יותר גדול, יותר טהור, יותר זול-אך-יוקרתי. אבל נראה שמרוב עננים כבר לא רואים את השמיים, ובאופן אישי אנחנו מעדיפים להמשיך להבין מה קורה סביבנו. הרשו לנו לפזר את הערפל.

הרי לכם מהפכה במלוא תפארתה. גם בלי שבחרנו באופן מודע להפוך לצרכנים, רובנו כבר חברים במועדון לקוחות ‘משתמשי הענן’. יש לכם תיבת דוא”ל ב Gmail? אתם משתפים תמונות ב DropBox? מתעדים את עצמכם ב-Instagram? מזל טוב! אתם כעת צרכני מחשוב בענן. פשוט, נכון? השורה התחתונה: כולנו צורכים מחשוב בענן, ברמה כזו או אחרת.

מה זה ענן? איך זה עובד ומה המשמעויות שלו בשבילנו?

מה שקרה במעבר מחיבור אינטרנטי בודד של המחשב הביתי או המשרדי – לחיבור המוני לענן, דומה להבדל בין ברביקיו משפחתי בחצר האחורית של צמוד הקרקע שלך, לביקור בקניון שכל כולו Food-Court ; עם האוכל בא התיאבון.
נישאר בעולם המטאפורות הקולינריות: האם הייתם טורחים להדליק את המנגל, לקנות אוכל, לאחסן אותו במקרר, לסדר יפה את השולחן, לנפנף במרץ ולשטוף את ערימת הכלים של כולם, אם היה מתאפשר לכם פשוט להתיישב אל השולחן הערוך ולהתחיל ללעוס? כנראה שלא. ואם גם היה מדובר בארוחת גורמה, בעלות נמוכה יותר ובגרסת ‘אכול כפי יכולתך’ ? בטוח שלא. 

הרי לכם מהפכה במלוא תפארתה. גם בלי שבחרנו באופן מודע להפוך לצרכנים, רובנו כבר חברים במועדון לקוחות ‘משתמשי הענן’. יש לכם תיבת דוא”ל ב Gmail? אתם משתפים תמונות ב DropBox? מתעדים את עצמכם ב-Instagram? מזל טוב! אתם כעת צרכני מחשוב בענן. פשוט, נכון? השורה התחתונה: כולנו צורכים מחשוב בענן, ברמה כזו או אחרת.

אז למה רק למחשבים מגיע ענן?

השידוך הטבעי של הטלפונים ה”קוויים” לרשת האינטרנט באמצעות טכנולוגיית VoIP, הוליד מרכזיות ומערכות טלפוניה חכמות במיוחד. הויתור על כבלים וחוטים והמעבר לשיחות קוליות מבוססות IP, היה טבעי בייחוד עבור אירגונים וחברות, בלי קשר למספר השלוחות, כמות העובדים או אם מדובר בעסק מקומי או גלובלי. 

מהפכת המעבר לאינטרנט בתצורת ענן נתן מענה מעולה לכל האתגרים שמערכות תקשורת “אינטרנטיות” התמודדו איתם בתחילת הדרך. מערכת שכבתית של חוות שרתים שפזורות ברחבי העולם מעניקה לצרכני השירות את כל היתרונות האפשריים: אפס תחזוקה, עלויות נמוכות, שרידות, ניהול מידע, אבטחה ואיכות קול גבוהה. את כל היתרונות עוד נסביר בהרחבה בהמשך, אבל מה שהכי חשוב להבין הוא שמדובר בטכנולוגיה עם יכולות “פרימיום”, שמבחינתה כולם שווים. אם תרצו, זו מסעדת יוקרה שכולנו יכולים להרשות לעצמנו לאכול בה.

צוות Voicenter