“רגיש ובעל חוש הומור” : איזה טיפוס של ענן אתם?

“רגיש ובעל חוש הומור” : איזה טיפוס של ענן אתם?

אם אתם ארגון ותיק, אתם בטח זוכרים את המהפכה הראשונה שעברה הטלפוניה הארגונית; ממרכזיה אנלוגית עם חיווטים פיסיים וטכנולוגיה די מיושנת, עברנו לטלפונים אינטרנטיים מבוססי טכנולוגיה חדשנית (Voice over IP), כזו עם יכולות וירטואליות ומאפיינים שימושיים להפליא. וכעת, אנחנו בעיצומה של מהפכה נוספת. כל יישומי המחשב שכבר חיברנו לאינטרנט, בינהם גם הטלפוניה הארגונית, עוברים לענן.

בפוסטים הקודמים כבר דיברנו על טלפוניה אינטרנטית (IP) בענן, וגם פיזרנו את הערפל שאופף את מהפכת המחשוב כשהסברנו את מהות הטכנולוגיה והיתרונות הבולטים שלה. בין אם אתם עדיין תוהים למה כדאי כבר לעבור לענן, ובין אם אתם חברים בארגון שכבר צורך שירותי ענן – רצינו להדליק פנס אחרון; להאיר את דרך האבנים הצהובות, הדרך שמובילה לצומת-בחירה, של אחד משלושה סוגי ענן: כי בחירה בענן-הדרך שמתאים לכם, יהיה זה שבזכותו תגיעו בבטחה אל היעד.

להיות או לא להיות (בענן) … זו באמת השאלה?!

אנחנו לא מנסים ליצור פה לחץ או לקדם אג’נדות, אלא מביאים את המציאות כמו שהיא: ארגונים בכל המימדים, מקטן עד גדול, יודעים שלא מדובר בטרנד חולף או שגעון גדלות. זה לא “בהתהוות”. זה כבר כאן. וכאן להישאר.
השאלה הנכונה היא: מה להתחיל להעביר לענן ואיך עושים את זה נכון? לא יהיה מוגזם לומר, אפילו די בבטחון, שהענן שלכם מגדיר אתכם. ליתר דיוק, סוג הענן שאתם בוחרים אומר עליכם הרבה מאוד – אפילו יותר ממה שהייתם משערים. 

בחירה ביישום מסויים של הארגון והעברתו לענן, מעידה למשל, אם הוזלת עלויות מהווה שיקול בלעדי בבחירה שלכם, אם תחום העיסוק המקצועי שלכם מחייב ציות לכללי רגולציה, אם אתם זקוקים ליכולות אופרטיביות גבוהות יותר מהצורך הבסיסי בטלפוניה, או מתכוונים להתרחב לשווקים בין-לאומיים בקרוב. זוכרים איך כשהיינו ילדים היינו מוצאים דמויות בעננים? היינו בוהים גבוה בשמיים, צופים בעננים נעים מעלינו באמורפיות, מדמיינים צורות ודמויות מצחיקות. גאווין פרטור-פיני מטיב לתאר את רוח הדברים בהרצאה מעוררת השראה מפורטל TED, ומזכיר לנו כמה תיחכום ועוצמה יש ביכולת הפשוטה לדמיין.

אז דמיינו לכם כעת את שלושה ענני-הבחירה שעומדים לרשותכם; כולם טובים, כולם גדולים, כולם חכמים. אז איך בוחרים? נתחיל בסקירה של שלושת טיפוסי הענן ונדגים כיצד הם עשויים להתאים לטלפוניה הארגונית, בכל אחד מהמקרים. 

ענן פרטי

הראשון הוא הענן הפרטי; תשתית ייעודית שבנויה עבור ארגון אחד בלבד, בין אם בניהול עצמאי-פנימי או במודל אירוח חיצוני של צד שלישי. מודל זה מצריך רמה משמעותית של מעורבות ארגונית בניהול ותחזוקה, כמו גם אנשי IT מקצועיים לצרכי וירטואליזציה של הסביבה העסקית, והקצאת משאבים קיימים וייעודיים לטובת הענן. עננים פרטיים מציעים אבטחה אקסלוסיבית וזמינות מירבית של משאבי הענן לטובת חברי הארגון. עם זאת, כשבוחרים להקים ארכיטקטורה של ענן פרטי חשוב לקחת בחשבון (ממש כלשונו) שתצטרכו גם לחשוב על פתרון גיבוי מתאים, ושההשקעה המשמעותית של המשאבים אינה כלכלית בטווח הקצר, בוודאי לא כפי שהיא בשני המודלים האחרים.

אופייני ומתאים ל: ארגוני-על (אנטרפרייז) גדולים מאוד (1000+ עובדים) או כאלו אשר בתחום עיסוקם מחויבים לעמוד בתקנות מחמירות ורגולציות אבטחה (כמו בנקים או מערכות בטחוניות למיניהן).

ענן ציבורי

בקצה השני של הספקטרום, נמצא את הענן הציבורי; לצורך ההמחשה – רשת החשמל מהווה ענן ציבורי, כמוה גם רשת האינטרנט. ספקי השירות משווקים משאבי חשמל/גלישה לכל דורש, במודל עסקי של ‘תשלום-לפי-שימוש’, בדומה למערכות ניהול מידע (CRM) או אלמנטים שונים שארגונים מטמיעים כיום במודל זה (SaaS). למרות שזו לא הסיבה המובהקת להעדפה של הענן הציבורי, מדובר בבחירה הכלכלית ביותר. תשתית ציבורית עולה פחות בעיקר מפני שלא נדרשת כמעט שום מעורבות של הארגון בניהול, רכישה או תחזוקה של התשתית, ואלו נמצאים (פיזית, כמו גם וירטואלית) בתחום אחריותו של ספק השירות. פלטפורמות נפוצות שעושות שימוש בענן ציבורי הן פייסבוק, Gmail, אינסטגרם ו DropBox. כלומר, אם אתם עושים שימוש באחת (או יותר) מהזירות הללו, אתם נמנים עם חלק נכבד באוכלוסיה שצורך שירותי ענן ציבורי.

אופייני ומתאים ל: כ-ו-ל-ם. כן, כן, לכולם. גם הבנקים בארץ, שכפופים לרגולציות של בנק ישראל, כבר מעבירים יישומים לענן הציבורי, מתוך הבנה שהטכנולוגיה עשתה צעדים משמעותיים בכל הנוגע לאבטחה והצפנת מידע. בעולם הגדול, אנו עדים גם למגמה הולכת ומתרחבת של ארגוני-על (אנטרפרייז) שבוחרים בענן הציבורי, על אף העובדה שברשותם (ובאפשרותם גם לממן) ארכיטקטורת ענן פרטי (דוח מעניין על מגמות אלו תמצאו כאן). בשורה התחתונה, ככל שהערפל מתפוגג מתברר שגם אם חשבנו בהתחלה שמדובר בענני סערה, אלו למעשה עננים די ידידותיים שמלאים בכוונות טובות.

אם משרטטים את ציר הזמן מבחינה אבולוציונית, ארכיטקטורת הענן הפרטי היתה הראשונה במבנה. כחמש שנים לאחר מכן התהווה מודל הענן הציבורי, וכנגזרת, קצת כפתרון-טלאי, נולד המודל ההיברידי.

ענן היברידי

בין שתי התצורות הללו נמצא הסוג השלישי, הענן ההיברידי; כמו שאפשר להבין משמו, הוא מורכב משני טיפוסי העננים גם יחד; ענן פרטי (פנימי) וענן ציבורי (חיצוני). עבודה בענן היברידי מתאפשרת אם בוחרים להקים ענן “פרטי” על גבי הענן הציבורי, או כשעובדים בשגרה על הענן הפרטי (שייתכן שהארגון כבר בנה לעצמו בתחילת הדרך) ומוציאים “גיחות” לענן הציבורי כאמצעי לחלוקת עומסים, גיבוי או DR. 

בתחילת המהפכה, כשרק ארגונים גדולים יכלו להרשות לעצמם להנות מתצורת הענן, הם הטמיעו יישומים שונים על הענן הפרטי שלהם. אבל במצבי עומס, במצבי חירום, בזמן של “פיק” עונתי, נדרשה תשתית נוספת, גם אם באופן זמני, על מנת להעביר אליה חלק מהנטל. משתמש הקצה לא מרגיש כל הבדל בחווית השימוש, והארגון מצליח לנצל בחוכמה את יתרון הגמישות של הארכיטקטורה. אך כיום, כשלכולם כבר ברור שכדי להנות מיתרונות הענן אין צורך ממשי בבניית ארכיטקטורה פרטית פיזית (או למשכן נכסים לטובת העניין), הענן ההיברידי מהווה פתרון פרקטי שנגזר מהאבולוציה של הטכנולוגיה, בשונה מכפי שהיא ממלאת את ייעודה בד”כ, וכפי שהיא צפויה עוד להתממש.

אופייני ומתאים ל: ארגונים שבתחילת המהפכה עשו שימוש אבסולוטי בענן פרטי וכעת בשלים להתחיל להעביר יישומים לענן הציבורי (כלומר, נמצאים בתוך התהליך), וארגונים “עונתיים” כמו רשתות בתי מלון, חברות תעופה או סחר אלקטרוני (E-commerce), שנדרשים להגיב לשינויים בתנועות הן במחזור יומי והן במחזור עונתי. בקטגוריה זו נמצא גם בנקים ומערכות בטחוניות שבחלקם עדיין כפופים לרגולציות מחמירות ומוציאים לענן הציבורי נתחי עבודה באופן סלקטיבי.

אם משרטטים את ציר הזמן מבחינה אבולוציונית, ארכיטקטורת הענן הפרטי היתה הראשונה במבנה. כחמש שנים לאחר מכן התהווה מודל הענן הציבורי, וכנגזרת, קצת כפתרון-טלאי, נולד המודל ההיברידי.

פרטי או ציבורי: אם לא נשאל, איך נדע?

כעת משסקרנו את מאפייני שלושת טיפוסי הענן, באיזה מן השלושה אתם “רואים” את עצמכם? התשובה לשאלה הזו עשויה לעזור לענות על השאלה המקורית שלשמה התכנסנו: איך בוחרים את פתרון הענן המתאים ביותר?

אבל לפני שנסיק מסקנות, קחו לכם רגע לבחון-את-עצמכם; הנה כמה ‘שאלות-תשובות’ שעשויות לעזור לחדד את ההבדלים בין הענן הציבורי לענן הפרטי:


שאלה: “הצבת החומרה שלי בחוות שרתים שמארחת אותי – פרטי או ציבורי?”

תשובה: רכישת מקום אחסון בחוות אירוח שרתים, כשהארגון מביא את החומרה ובונה את הענן על שטח האחסון שנרכש מהספק – המשמעות היא שהענן שלך הוא פרטי במודל של אירוח חיצוני. באותה המידה יכולת למקם את השרת שלך בחדר שרתים ייעודי, במקלט של בניין המשרדים או בחצר האחורית הפרטית בצמוד-הקרקע שלך. אם ההקמה והניהול הם שלך – הוא לגמרי פרטי.


שאלה: “אני שוכר שטח אחסון ייעודי מספק האירוח, בתשלום חודשי, ומשתמש בו כדי להקים ענן משלי. נחשב פרטי או ציבורי?”

תשובה: גם במקרה הזה מדובר בענן פרטי המתארח באופן חיצוני, אם כי מדובר במודל מעט יותר כלכלי וחכם, ומתקרב יותר לענן הציבורי, גם מבחינת OPEX / Capex וגם מבחינת עלויות השרת.


שאלה: “אם אני שוכר שרתים וירטואליים מספק ענן ציבורי, ובונה את הענן שלי על שרתים וירטואליים אלה עם כתובת IP פרטית שכוללת רגולציות אבטחה משלי – האם זה נחשב פרטי או ציבורי?”

תשובה: זהו מקרה שמוגדר כ VPC Virtual Private Cloud – ענן פרטי וירטואלי. הגבול שעובר בין עננים ציבוריים ופרטיים, בייחוד במקרה זה, מאוד מטושטש. מצד אחד, מדובר על מבנה שהוא 100% פרטי – כתובת IP פרטית ממרכז הנתונים הפרטי דרך VPN מאובטח, שכולל את תקנות האבטחה הפרטיות של הארגון. אולם מצד שני, המבנה כולו בענן הציבורי.


שאלה: “ענני-מחשוב וטלפוניה של קופ”ח או משרדי הממשלה נחשבים פרטיים או ציבוריים?”

תשובה: בגופים בסדר גודל כזה מדובר בענן היברידי קלאסי, הכולל את ה’מיטב’ משני המודלים; מחד, הוא בעל מאפיינים של ענן ציבורי כמו גמישות ויכולת ההטמעה שלו, אך מאידך מדובר במודל אירוח בסביבה מבודדת לחלוטין, נבנה ומיועד לארגון אחד בלבד, ויש לו מאפיינים ברורים רבים של ענן פרטי.


משלוש יוצא.. אחד

כל כך הרבה מינוחים טכניים שנזרקים סביב רק כדי לבחור ענן אחד קטן.. לא קל להחליט מה הכי מתאים לארגון שלכם. הקו המנחה ההגיוני אומר שכמו בכל מערכת זוגית טובה ויציבה, השידוך הטוב ביותר הוא זה שמתאים כמו כפפה לכף-היד. אם נחשוב על זה באמת, הבלבול שנוצר בין עננים ציבוריים ופרטיים נובע רובו ככולו מטרמינולוגיה שיווקית, שיש מאמינים שזו בדיוק מטרתה. אנשים משתמשים במינוח ‘פרטי’ ו ‘ציבורי’, כאשר הם צריכים למעשה לומר ‘היברידי’. 

מצד שני, הגבולות בין סוגי העננים הופכים פחות ופחות חדים – מגמה טבעית והגיונית נוכח צעדי הענק שהטכנולוגיה עושה מידי יום, בייחוד באספקטים שעד כה נחשבו “הבטן הרכה” שלה (כמו אבטחה ועלויות). אז מה בכל זאת יישאר מהחלוקה לשלושת טיפוסי הענן שסקרנו? המינוח ‘ענן פרטי’ בצורתו הקלאסית, כפי שיושם במקור, בתחילת האבולוציה, צפוי להתרכך עד שבסופו של דבר יתורגם לשלוחות היברידיות של העננים הציבוריים. אין זה אומר שהארכיטקטורה של הענן הפרטי תיכחד, אלא שהמודל הציבורי צפוי להשתכלל לתצורות מתקדמות יותר ויותר, שייתנו מענה לצרכים שיתכן ועדיין איננו מודעים להם.

במבט לעתיד Sharing-Is-Caring, מה שמשאיר אותנו עם עננים ציבוריים והיברידיים, ועם ההבנה הברורה שהקוטביות בין שני הקצוות צפויה להתכנס למיינסטרים – לאותם אזורים הרבה יותר ציבוריים ושיתופיים.

צוות Voicenter